שלבים בהליך נגד משרד הביטחון

 

1. הגשת תביעה נגד משרד הביטחון:

הגשת התביעה או בשמה הרשמי "בקשה להכרה בנכות" - היא הצד הראשון מול משרד הביטחון. כדי שהתביעה תתקבל, צריך להראות לא רק שהפציעה או המחלה קרתה בזמן השירות, אלא גם שהיא נגרמה עקב תנאי השירות. זה תנאי בסיסי להכרה. ייעוץ משפטי כבר בשלב זה יכול למנוע דחיות ועיכובים מיותרים.

 

2. ועדות רפואיות במשרד הביטחון:

לאחר שהוכח קשר הסיבתי בין פציעה או מחלה לשירות, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית של משרד הביטחון. הוועדה הרפואית תבחן את כלל הפגימות שהוכרו ותקבע את אחוזי הנכות. אחוזים אלו הם שיקבעו את גובה הפיצוי וההטבות שתקבלו. חשוב לזכור: הדרך לקבלת אחוזי נכות לא מתחילה בוועדה עצמה, אלא ב"בניית" תיק רפואי מסודר מראש עם כל המסמכים והבדיקות הנדרשות.

 

3. זכויות נכי צה"ל:

מעבר לקצבת נכות, נכי צה"ל זכאים לשורה של זכויות והטבות נוספות בהתאם לאחוזי הנכות ולסוג הפגיעה. בין הזכויות ניתן למצוא: שיקום תעסוקתי - מימון לימודים אקדמיים או מקצועיים, זכאות לרכב רפואי (אחת ל- 3.5 שנים), סיוע בדיור - מענקים להתאמות נגישות או סיוע ברכישת דירה, שירותי בריאות ושיקום - טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, רפואה משלימה ותמיכה נפשית, ועוד. כל מקרה נבחן לגופו, והזכויות נקבעות בהתאם לאחוזי הנכות, סוג הפגיעה והצרכים האישיים של הנכה.

 

4. בקשה לבדיקה מחדש / החמרת מצב:

נכה שהוכר ע"י משרד הביטחון (גם עם אחוזי נכות נמוכים מאוד), רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחדש (החמרת מצב) בהתאם לסעיף 37 לחוק הנכים. הבקשה אפשרית אחת ל- 6 חודשים, ואם היא מתקבלת, הנכה יוזמן שוב לוועדה רפואית לצורך בדיקה מחדש ועדכון אחוזי הנכות. בפועל, רבות מהבקשות הללו מביאות להגדלת אחוזי הנכות והזכויות הנלוות.

 

5. בקשה להכרה בנכות מוסבת (תקנה 9):

נכות מוסבת היא פגיעה חדשה שנגרמת עקב פגיעה שכבר הוכרה. לדוגמה, בעיות גב שנגרמות בגלל צליעה מפגיעה ברגל. בהתאם לתקנה 9, ניתן להגיש בקשה להכרה בנכות המוסבת. אם הבקשה תתקבל, משרד הביטחון ישקלל את הנכות החדשה יחד עם הנכות המקורית. חשוב מאוד לנמק את הבקשה היטב ולצרף מסמכים רפואיים התומכים כדי להגדיל את סיכוי ההצלחה.

 

6. ערעור על החלטת ועדה רפואית:

לא מסכימים עם אחוזי הנכות שנקבעו? ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה בתוך פרק זמן קבוע בחוק. הוועדה תבחן מחדש את המסמכים ולעיתים תזמין את הנכה לבדיקות נוספות. חשוב לדעת שהוועדה הרפואית העליונה מוסמכת גם להפחית את אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית המחוזית. לכן, יש חשיבות רבה להכנה מקצועית וליווי משפטי בשלב זה.

 

7. ערעור על החלטת קצין התגמולים:

אם קצין התגמולים דחה את הבקשה להכרה בנכות או הכיר בה באופן חלקי בלבד, ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים בבית משפט השלום, בהתאם לסעיף 33 לחוק הנכים. בערעור ניתן להציג ראיות נוספות, חוות דעת רפואיות וטענות משפטיות. זה שלב קריטי שבו מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון ונכי צה"ל.

 

8. תביעות משרתי קבע נגד משרד הביטחון או ביטוח לאומי:

בעקבות ועדת גורן ותיקון 29 לחוק הנכים, משרתי קבע שנפגעו או חלו במהלך השירות נדרשים לעיתים להגיש את תביעתם לביטוח לאומי, ולעיתים למשרד הביטחון - בהתאם לנסיבות ולסוג הפגיעה.

 

9. הכרה במשפחות שכולות:

משפחות שאיבדו את יקיריהן במהלך השירות או עקב השירות זכאיות להכרה מצד משרד הביטחון. ההכרה מקנה זכויות, תגמולים והטבות רבות, לצד ליווי ותמיכה. הליך ההכרה לעיתים כרוך במאבק משפטי להוכחת הקשר לשירות. ליווי משפטי מקצועי מסייע למשפחות לצלוח את ההליך הקשה והרגיש.